דודי שמש הם מרכיב אלמנטרי כל-כך של המציאות הישראלית ושל הנוף הישראלי, שרוב הישראלים לא מבינים את ייחודיותם. כמו "השאון הבלתי נשמע של הכוכבים", רובנו לא מבחינים בהם כלל משום שהם כבר היו שם כשנולדנו – או מעט אחרי זה.

אז קודם כל כדאי להזכיר: דודי השמש לא היו כאן מעולם, וברוב המדינות הם די נדירים גם בימינו. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה ישנם דודי שמש על 95 אחוזים מהגגות ושבה חימום מים לרחצה – כ-5 אחוזים מצריכת האנרגיה הלאומית במקרה שלנו – מבוסס ברובו המוחלט על אנרגיה סולארית. זה משום שבשנת 1976 העבירה מדינת ישראל חוק שמחייב התקנת דודי שמש לבתים ודירות חדשים.

במשך מאתיים שנים מאז המצאתה על-ידי המדען השוויצרי הוראס דה-ססר, בשנת 1777, הייתה הטכנולוגיה הפשוטה של דוד השמש נפוצה בעיקר בספרות. רק בשנות השבעים של המאה העשרים, על רקע החרם הערבי ומשבר האנרגיה, קמה הטכנולוגיה הזו לתחייה (במהדורה משופרת שפותחה על-ידי ד"ר צבי תבור, מחלוצי האנרגיה הסולארית בישראל).

כך שדודי שמש הישראליים הם, אם תרצו, בכלל "טכנולוגיה צבאית", או מכל מקום טכנולוגיה שפיתוחה הואץ מתוך תפיסה בטחונית. אם כי, כמובן – בכיוונים הרבה יותר סימפטיים מהמקובל. » להמשך הפוסט: דודי שמש: מודל לאנרגיה מתחדשת