אסון ורסאי 2 בדרך: פל-קל במאות בתים

עשור עבר מאז האסון באולמי ורסאי. היו ועדות, חקירות ומשפטים. אז איך זה שישנם עדיין ישראלים שגרים מתחת לתקרת פל-קל ולא יודעים את זה

קובי גולני, עודכן לאחרונה: 01.04.2019

עוד במדריך

שיפוצים

השבוע ימלאו עשר שנים לאסון ורסאי, ומבנים רבים בישראל עדיין משתמשים בתקרות פל-קל, כך מדווח רז סמולסקי ב-TheMarker.

סמולסקי, שראיין לכתבה בין השאר את המהנדס יואב סרנה (נשיא לשכת המהנדסים שהעיד בפני ועדת זיילר לחקירת אסון ורסאי), חושף מציאות מטרידה.

עשר שנים אחרי, מסתבר, אין עדיין רשימה מלאה וממצה של מבני פל-קל בישראל. ידועים כ-1200 מבנים, ורובם נבדקו ונמצאו במעקב.

עם זאת, מעריכים שישנם עדיין מאות מבנים שלא נבדקו ו/או לא מצויים במעקב, בהם כ-150 מבני מגורים בכל רחבי הארץ.

מאות מבנים ברחבי הארץ ממתינים לבדיקה שתקבע את מידת המסוכנות שלהם. בהיעדר תיעוד, רוכשי דירות לא יודעים כשהם רוכשים דירה שיש בה תקרת פל-קל.

לבעלי דירות שידוע שנבנו בפל-קל נשלחו אזהרות, אותן לא תמיד הם טרחו להציג למי שקנו מהם את הדירה.

שיפוצים
בתל אביב

פל-קל היא שיטה קלה ומהירה ליציקת תקרות, שפיתח המהנדס אלי רון.

השיטה יושמה במאות רבות של מבנים ברחבי הארץ, ביניהם אולם השמחות הירושלמי ורסאי, שבמאי 2001 קרסה בו רצפת הקומה השלישית על חוגגים באירוע משפחתי וקברה למוות 23 איש.

בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ורדימוס זיילר.

הוועדה הגישה את מסקנותיה לגבי שיטת הפל-קל בשנת 2002. שנה מאוחר יותר הגישה דו"ח מקיף על תחום הבנייה בישראל.

בעקבות האסון, בעלי אולמי ורסאי נשלחו לשנתיים וחצי בכלא והשימוש בשיטת פל-קל במבנים חדשים נאסר.

מכיוון שהשיטה יושמה בארץ בבנייה של מיליוני מ"ר, הוחלט לבצע בדיקות יציבות תקופתיות למבנים הכוללים אותן. כמו כן, הוקמו מנהלה ומטה הנדסי בפיקוח שר-הפנים, לאיתור וטיפול במבני פל-קל.

במהלך שמונה השנים מאז אומצו מסקנות הוועדה, הושמעה לא פעם ביקורת קשה מצד מומחים שונים על קצב הטיפול בבעיה.