מונחים בנושא תיקון ותקלות גז

מערכת הצתה אלקטרונית שמחוברת לחשמל ואחראית להדלקת הגז בכיריים. היא מופעלת באמצעות כפתור הצתה ראשי בכיריים או בתנור וגורמת לניצוץ שמבעיר את הגז. במקרה של חדירת נוזלים במהלך הבישול או ניקוי עם כמות גדולה של מים, המערכת יכולה להירטב ולהתקלקל. במצב כזה, צריך להמתין לייבוש או להחליף את המערכת. 

הדיזה בכיריים היא המקום ממנו יוצא הגז דרך חורים זעירים ונוצרת להבה. כשהכיריים לא נדלקות, סביר להניח שזה נגרם בגלל סתימה בדיזה וצריך לפתוח את החורים באמצעות סיכה מיוחדת או להחליף את הדיזה עצמה. 

חיישן הבטיחות, שנקרא גם תרמוקפל, אחראי להפסיק את זרימת הגז לכיריים ברגע שהלהבה נכבית בתום השימוש. במקרה של תקלה בחיישן, הלהבה תיכבה מיד כשנעזוב את כפתור ההצתה הראשי.

ברז גז פותח וסוגר את מעבר הגז לכיריים, לדירה ולמבנה. הוא ממוקם סמוך לכל מכשיר שפועל על גז בבית, כולל מחמם מים, תנור גז ונקודת גז במרפסת או בחצר. במקרה שיש ריח גז בכיריים או בדירה, צריך לסגור את הברז הרלוונטי לאזור ולהזמין טכנאי גז שיבדוק דליפה. 

צינור גז עשוי מגומי ומחבר בין נקודת הגז בבית למכשיר שפועל על גז, למשל כיריים ותנור גז. לפי התקן, התינור מחייב החלפה כל חמש שנים, אחרת הוא מתבלה ועלול לגרום לדליפת גז. 

וסת גז הוא רכיב בטיחותי שתפקידו למנוע הזרמת גז בלחץ גבוה מדי. הוא מותקן על מיכל הגז או צובר הגז ומפחית את הלחץ שמגיע לצרכן ל-30 מיליבר (יחידת מידה של לחץ) - רמת הלחץ הרצויה במכשירים ביתיים שפועלים על גז. 

צובר גז הוא מיכל או מתקן שמוטמן באדמה ותפקידו לספק גז לבניינים משותפים ושכונות. הצובר מחובר לתשתית הגז המרכזית ומזרים גז באופן קבוע לתשתית של המבנים, הוא נחשב לבטיחותי ואסתטי יותר מבלוני הגז. לפי התקן, את הצובר צריך להחליף אחת ל-15 שנים.