דעה: מחסור בדיור? שהמדינה תתערב
על מנת להתגבר על כשל השוק החמור שנוצר בשוק הנדל"ן בישראל על המדינה לחזור ולהיות מעורבת, כפי שנעשה במרבית מדינות המערב
משבר הדיור עדיין כאן, והוא הולך ומחריף. למחאה החברתית של קיץ 2011 היו אמנם השפעות רבות, וייתכן שבעתיד יתחוללו שינויים נוספים, אך כשל השוק החמור שנוצר בשוק הדיור בישראל רחוק מלהיעלם.
גם אם קיימים משברים בתחום זה גם במדינות אחרות, בישראל מדובר במשבר עמוק וייחודי מבחינות רבות. במדינה בה שיעור בעלי הבתים מתוך כלל האוכלוסייה הוא הגדול בעולם המערבי, הגענו למצב שעשירונים שלמים לא יכולים לקנות בית.
אין מדובר כאן רק בבעיה חברתית, אלא בכשל שוק שחונק את הכלכלה ומגביל את הצמיחה.
זאת, מאחר שהאוכלוסיה כולה, גם אלו שיש להם קורת גג, משלמים את מחיר המצוקה של שוכרי הדירות ושל אלו המתקשים בתשלומי המשכנתא.
מעבר לכך, מצוקת הדיור ויוקר המחיה מערערים את החברה ויוצרים סביבה שבה יזמות ועסקים קטנים יתקשו להתקיים.
פתרונות רבים ומגוונים
קיים מגוון רחב של פתרונות שיכולים להשפיע על ענף הנדל"ן בטווח הארוך, הבינוני ואפילו בטווח הקצר.
בראש ובראשונה, יש לטפל ב-44 אלף הדירות שעומדות ריקות ברחבי הארץ.
זאת, על פי נתוני חברת החשמל. דו"ח טרכטנברג עסק בסוגייה זו והמליץ להכפיל את שיעורי הארנונה לדירות שאינן מאוכלסות מעל פרק זמן מסוים.
דיור בר-השגה כמוצר ציבורי
מצד אחד, מדובר בהמלצה מאוד הגיונית. מצד שני, האם אותם בעלי דירות שמעדיפים שדירתם תעמוד ריקה מאשר להשכיר אותה בזמן שאינם גרים בה ירתעו מהכפלת הארנונה? לא בטוח.
מומחים אחרים טוענים שבשל כך יש להגדיל את שיעור הארנונה לדירות ריקות, ולעשות זאת בהליך מהיר יותר.
פתרון אחר שעלה בהקשר זה מציע "לגייס" דירות ריקות על בסיס תקנות לשעת חירום. את הגיוס ניתן לבצע כהרחבה לחוק רישום ציוד וגיוסו או לתקן תקנה לפיה בעלי דירות נטושות יוכלו להלוותן מרצון.
אך גם אם תמצא הדרך לעשות שימוש בדירות הריקות הקיימות, בטווח הבינוני והארוך תדרש בנייה של דיור בר-השגה. הכוונה היא להקמת שפע דירות קטנות ובינוניות זולות באזורי הביקוש.
קבלנים רבים טוענים שלא משתלם להם לבנות דירות כאלה, ולכן יש מי שהולך צעד נוסף קדימה וטוען שמדובר במוצר ציבורי קלאסי – כלומר, מוצר שהמדינה חייבת לייצר ולספק.
כל אימת שנשמעת הטענה הזו יחד עם הקריאות למדינה לבנות דיור זול, יש מי שטוען שמדובר כאן בסוג של חזרה לכלכלה הריכוזית שאפיינה את ישראל בעשורים הראשונים לקיומה.
אך האמת הפשוטה היא שבנייה ציבורית ודיור ציבורי קיימים כמעט בכל מדינות המערב במידה זו או אחרת.
בישראל שימשה במשך שנים פעילותן של החברות חלמיש, עמידר, עזרה וביצרון וחברות נוספות כגורם מאזן עבור שוק הנדל"ן.
צמצום ושינוי ייעודן ופעילותן של החברות הללו הוזכר על ידי חלק מהמומחים כאחד הגורמים המרכזיים למשבר הדיור.
מכיוון שסביר להניח שהמדינה לא תצליח לענות בכוחות עצמה על כל הביקושים, מותר וכדאי שהיא תחזור להתערב בשוק הנדל"ן ולבנות, לקנות, למכור ולהשכיר דירות כפי שעשתה בהצלחה במשך 50 שנה.
יכול להיות שזה בדיוק מה שצריך כדי לאזן את השוק, להחזיר את התחרות, ולשנות את מציאות החיים בישראל.