בנייה ירוקה בישראל: מתי זה יקרה?

בנייה ירוקה (Green Architecture) היא בנייה ידידותית לסביבה ולאדם, שמנסה לנצל בצורה הטובה ביותר משאבים מתכלים ומאפשרת מחזור ושימוש חוזר מירביים.

הבנייה הירוקה מיישמת ידע ומושגים, טכניקה וטכנולוגיה, שהתפתחו על רקע משבר האקלים ומתוך תפיסת קיימות (Sustainability).

אלו באים לידי ביטוי בתכנון, בהקמה, בגימור ובתשתיות, בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה או ממוחזרים ועוד.

מה אומרים המומחים?

אדריכלים ומתכנני ערים שמתמחים בבנייה ירוקה, מדברים גם על רגישות לגורמים אנושיים – פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים ופיזיולוגיים.

הם נדרשים להביא בחשבון לא רק את הצרכים האקטואליים, אלא גם צרכים ודרישות עתידיים.  

מלבד היתרונות הבריאותיים והסביבתיים, מבנים ירוקים גם מתאפיינים בעלויות בעלות והוצאות תחזוקה נמוכות לאחר ההוצאה הראשונית ובשמירה טובה יותר על ערך הנכס.

מדוע הבנייה הירוקה תקועה

בישראל, באיחור אופנתי אחרי אירופה וחלק ממדינות ארה"ב, נקבע בשנת 2005 התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), כפרוייקט משותף של המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים.

בד"וח מבקר המדינה 2011, התייחס המבקר לנושא ומצא תקלות רבות בתהליך אישור התקן, חששות לניגודי עניינים ואינטרסים בתהליך, חוסר בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטים כמו השיכון והבינוי ומשרד הפנים בקביעת התקן ואף חשדות לאי תקינות בנוגע לאישור מספר בניינים ירוקים בישראל.

כמו כן נראה כי חסרה תקינה שכבר קיימת במדינות שונות בעולם, כמו תקן שיחייב יזמים, חברות בנייה ובעלי בתים לספק לקונים מידע אנרגטי.

כלומר, לחייב סימון בדירוג אנרגטי, בדומה למקובל היום במזגנים ומכשירים אחרי.

אבל טחנות הצדק טוחנות לאט ובינתיים היתרון והנחיצות של השינוי - שלא לומר הכרח - הופכים מוחשיים יותר ויותר.

משברי המים והאנרגיה של היום היו נראים כנראה אחרת לגמרי לו המדינה הייתה פועלת באופן נמרץ יותר לפני עשור.

השאלה הגדולה היא מה יקרה בעשור הבא. כלומר, מדובר בכשל שוק ברור, למוצר שמבחינות רבות הוא מוצר ציבורי.

הבעיות במשקי המים והאנרגיה הן הרי בעיות לאומיות, לפעמים אפילו בעלות הקשרים פוליטיים ובטחוניים.

הדבר הנכון לעשות

הדו"ח קובע שהתחום לא מתרומם בישראל מכיוון שאין תמריצים כלכליים כמקובל במדינות אחרות. הוא קובע, לאור הזמן שחלף וההשוואה למדינות אחרות, כי ללא תמריצים שום דבר גם לא ישתנה. 

בין האפשרויות: הטבות מס על מוצרים ייעודיים לבנייה ירוקה, סובסידיה של מערכות מים ואנרגיה ירוקות, עדיפות במשכנתאות לבתים שעומדים בתקן ועוד.

המלצה נוספת היתה לתמרץ בנייה ירוקה באמצעות התאמת מכרזים ממשלתיים לתקנים הירוקים.

הרציונל הוא שתמיכה בתקני הבנייה הירוקה במכרזים תוביל להכשרת בעלי מקצוע והרחבת השימוש במוצרים רלוונטיים, וכך תגדיל את ההיצע של שירותים ומוצרים לענף.

עוד המלצה הגיעה מכיוון התאחדות הקבלנים והבונים, בדמות הקמת קרן ייעודית לבנייה ירוקה שתשמש למימון הלוואות עבור שיפוץ מבנים.

להמלצה צורף תחשיב שמוכיח את הישימות והכלכליות של הקמת קרן כזו, שעיסוקה העיקרי יהיה במתן הלוואות לפרויקטים מתאימים.