שיפוצים בתל אביב 2011

שיפוצים הם נושא טעון בתל-אביב. אולי בגלל שהתל-אביבים מפונקים ומנותקים כפי שטוענים נגדם הלא-תל אביבים. ומצד שני – זה שאתה פרנואיד עוד לא אומר שלא רודפים אחריך.

תל-אביב, לגישתם של חלק מהתל-אביבים לפחות, היא לא פחות מעיר מוכת גורל. בגלל הדיור, התחבורה, החניה, הדו"חות, הפקחים ומה לא.

וכמובן, כל תל-אביבי שני יודע לספר סיפורים מסמרי שיער על השיפוצים שעושים שכניו או המגדל החדש שבנייתו ממררת את חייו.

אפשר לגחך, אבל אחרי עשור של עבודות תשתית נחוצות בסך-הכל, נראה שלא רק לתל-אביבים נמאס מהשיפוצים. גם קבלני השיפוצים מעדיפים לא להתקרב לעיר הזו.

כאב ראש גם לשיפוצניקים

בסקר שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בשנת 2007, בין 150 שיפוצניקים ברחבי הארץ, אמרו מחצית מהם שהם מעדיפים לא לעבוד בת"א.

רק כדי לסבר את האוזן: הם מצאו שהערים הגדולות ואזורי מגורים צפופים בכלל, הכי פחות חביבים על קבלני שיפוצים.

כלומר, הבעיה לאו דווקא ייחודית לתל-אביב, אם כי היא אולי חמורה יותר בעיר הזו מאשר בערים גדולות אחרות בישראל.

בראיון שהעניק ל-TheMarker עם פרסום הסקר יו"ר ההתאחדות ערן סיב, הוא אמר שככלל שיפוצים בתל אביב נוטים להיות קשים במיוחד בגלל מצוקת החניה, היעדר אתר פסולת ייעודי, קנסות מרובים וחוסר התחשבות כללי מצד העירייה.

אז נכון, ששיפוצניקים מעדיפים ערים קטנות, ישובים קהילתיים, ובתים פרטיים - בעיקר בגלל שצפויות שם פחות בעיות עם שכנים, אגב - אבל פרקטית, תל אביב היא העיר הכי לא חביבה עליהם, מה שגם אומר באופן מעשי שכשתל-אביבים משפצים זה עולה להם יותר. ובכל זאת, נדמה כאילו כולם משפצים – בעיקר העירייה.

קבלנית השיפוצים הגדולה: העירייה

בכתבה "חוסם עורקים גדול" שפורסמה היום ב-ynet, שוטח יואב זיתון את טענותיהם של תושבי אזור אבן גבירול בתל-אביב, שקובלים על תוכנית שיפוצים מאסיבית שהעירייה תוציא לפועל באזורם החל מחודש יוני הקרוב ובמשך כשנה.

השיפוצים יתרחשו בכיכר רבין וסביבתה, ויכללו חסימת צמתים, הרחבת נתיבים, סלילת שבילי אופניים ואובדן של כ-60 מקומות חנייה בכל זמן, באחד האזורים בעיר בהם מצוקת החנייה נחשבת קשה במיוחד.

ברחוב מלכי ישראל הגובל בכיכר מדרום, ייערכו עבודות להחלפת קווי ביוב והנחתת קווי חשמל,  העתקת עצים, החלפת אבני שפה, קרצוף וריבוד ועוד.

התנועה המושבתת ברחוב הקטן אך חשוב הזה, תגדיל את העומס על שדרות בן גוריון ורחוב בלוך, שבהם תהיה גם כן חסימה חלקית של נתיבים.

התושבים זועמים. האם בצדק?

לדברי זייתון, עיריית תל-אביב יפו הציעה לתושבים "לחנות, על חשבונם, בחניוני גן העיר ובית החולים איכילוב" מה שהוסיף על זעמם של כמה מהם, שהתראיינו לכתבה ואמרו דברים קשים.

ישנו גם צד שני, כמובן. הסביבתנים ורבים מהאדריכלים ומתככני הערים שגרים בעיר הזו, אומרים שהקשיים עליהם מתלוננים התושבים המצוטטים ב-ynet, הם תוצאה של מדיניות שגויה שעכשיו מנסים דווקא לתקן אותה.

הבעיה, לשיטתם, היא שתושבי העיר מסתמכים יותר מדי על תחבורה פרטית, ולכן צמצום מספר מקומות החנייה, שיפור המדרכות והוספת נתיבי תחבורה ציבורית מצדיק את חוסר הנוחות הזמני.

ממילא, השימוש ברכב פרטי בעיר הולך והופך לבלתי אפשרי והמצב צפוי רק להחמיר. דווקא יצירת אלטרנטיבות למי שרוצה לוותר על הרכב, נראית מהלך נכון.

סביר להניח שעיריית תל-אביב יכולה הייתה להתנהל טקטית בצורה נבונה יותר במקרה הזה. אפשר היה, אולי, לגלות יותר רגישות בזמן שמנסים "לייצר אלטרנטיבה".

בכל אופן, אם יהיו בעיר הזו יום אחד תחבורה ציבורית יעילה יותר ושבילי אופניים נוחים, יהיה גם קל וזול יותר לשפץ.