ארכיטקטורה פורצת דרך

"האדריכלות היא מוזיקה שקפאה" אמר יוהאן גתה, אבל הזמן לא עוצר מלכת. גם בימי קדם נבנו מבנים מדהימים כמו הפירמידות והחומה הסינית.

מאז עברנו דרך ארוכה והשינויים והחידושים בתחום האדריכלות המשיכו להשתפר, להוסיף טעם ועניין לבתינו ועד היום לא מפסיקים להשתכלל.

היצירתיות והחדשנות האנושית לא קופאת. בקרוב נבנה דירת מגורים תוך 24 שעות ואולי בכלל נגור במאדים.

הכיפה הגיאודזית של באקמינסטר פולר

רבים אינם מכירים את הכיפות הגיאודזיות בשמן, אבל נתקלו בהן בסרטי מדע בדיוני ובמרכזים אקולוגיים-עתידניים שונים ברחבי העולם.

הכיפה הגיאודזית היא פרי מוחו של הממציא האוטודידקט באקמינסטר פולר, שהלך לעולמו ביולי 1985 בגיל 98.

באקמינסטר פולר שהיה אביהן של לא מעט המצאות, ריכז את המאמצים שלו במציאת פתרונות ברי קיימא עבור הקיום האנושי על כדור הארץ ומחוצה לו.

הכיפה הגיאודזית היא מבנה ייחודי, הדומה בצורתו לכדור (או לחתך של כדור) והיא עשויה ממוטות המחוברים ביניהם במשולשים, עם יריעות קלות יחסית הפרוסות ביניהם.

אז מה הופך את הכיפות הגיאודזיות לאייקון של חדשנות בבנייה? הצורה הכמו-כדורית מאפשרת הקמת מבנה בעל חלל עצום, תוך שימוש בכמות קטנה של חומרי גלם ועדיין להיות חזק מאוד.

דוגמאות לכיפות גיאודזיות קיימות ניתן למצוא במרכז האקולוגי במונטריאול, במרכז `אפקוט` בדיסני-וורלד שבאורלנדו, או אם אתם רוצים לנסוע מרחק קצר יותר, אז באקוספירה במכון וייצמן שברחובות.

טכניקת הקירוי המהפכנית הזו, מאפשרת להגן על אנטנות לוויינים רגישות מפני רוחות חזקות, לייצר סביבות מבודדות.

זאת כדי להגן על החלל המקורה מפני השפעות אקלימיות חיצוניות (ולהיפך) ועשויה להיות אלמנט משמעותי ביכולת שלנו להקים מושבות עתידיות בסביבות עוינות בחלל, בלב האוקיינוסים או בקטבים.

הדפסת בתים

זה רק נשמע מופרך אבל זה רעיון שכבר קורם קירות ובטון. הרעיון הוא שמכונה, דמוית מדפסת תלת ממדית, תשאב את תכנות הבית מהמחשב ותרכיב אותו תוך 24 שעות.

כן כולל תשתיות החשמל, הגז והאינסטלציה.

בסוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) כבר משתמשים במכונות כאלה לדברים פשוטים יותר, אבל יזמים בעולם אומרים כי בניית בית באמצעי הזה הוא לא חלום רחוק.

מארס 1 - חלוצי ההתיישבות במאדים?

פרוייקט מארס 1 כל כך נועז ופורץ גבולות, עד שהוא נראה במבט ראשון (ואולי גם שני) כמו מתיחה רבת משתתפים.

רשימת היזמים העומדים מאחורי הפרוייקט מורכבת מאנשים בעלי שם ועוצמה, הכוללים מדענים לשעבר מסוכנות NASA, ומומחים בינלאומיים בגיוס הון, שיודעים דבר או שני על הוצאה לפועל של מיזמים שאפתניים, מה שמעיד שהפרויקט הזה הוא אמנם עתידני אבל כנראה מציאותי.

מהות הפרוייקט היא הקמת מושבת מחקר חלוצית על פני כוכב הלכת מאדים, שתאוכלס על ידי צוותים של מתנדבים, שיבחרו מתוך כ-200,000 אנשים שהגישו מועמדות עד כה מרחבי העולם - מתוכם גם 10 ישראלים (ביניהם ליאור דיין).

המסע המתוכנן למאדים הוא חד-כיווני, כלומר אנשי הצוות אמורים לבלות את משך חייהם על פני כוכב הלכת, מבלי אפשרות לשוב לכדור הארץ - על כן נדרש תכנון מדוקדק של מתחם המגורים והמחקר בהתיישבות, על מנת שיוכל לתמוך בצרכי המחייה של הצוות.

ההיאחזות המאדימאית תיבנה באמצעות מספר מודולים שיחוברו ביניהם על ידי רובוטים עצמאיים בתחילת ההתיישבות ולאחר מכן על ידי אנשי הצוות עצמם.

בכל מספר חודשים תישלח מכדור הארץ אספקה של מזון, תרופות ואמצעים חיוניים אחרים, עד שהמושבה תוכל לעמוד ברשות עצמה.

המימון לפרוייקט המגלומני נשען על ספונסרים, מוצרי פרסום ובעיקר על זכויות שידור של המסע בתוכנית טלוויזיה שתשודר לכל רחבי הגלובוס.

אלי רון ופל קל

לא תמיד חדשנות נגמרת בהפי אנד. המהנדס, אלי רון, פיתח שיטת בניה של תקרות בה משתמשים בפח גלי בתוך הבטון במקום במוטות פלדה, טכניקה המשלבת את חוזק הבטון יחד עם גמישות הפח.

השיטה אמורה הייתה להוזיל את תהליך הבניה, לפשט אותו ולעשות אותו מהיר בהרבה.

אולם השיטה, כפי שכיום כולם יודעים הייתה רוויה כשלים. בנוסף לבעיית הקורוזיה והסדקים שנוצרים בתקרה וגם לא ניתנים לזיהוי מוקדים, הפח פשוט אינו חזק ואיכותי מספיק על מנת לעמוד בלחצים (מאמץ גזירה).

עוד לפני האסון באולמי ורסאי הוציא משרד הפנים חוזרי מנכ"ל המתריעים על הסכנה במבנים שנבנו בשיטה זו, אולם לא נעשה דבר בנושא.

במאי 2001 בירושלים, במהלך חתונה קרסה רצפת אולם שמחות שנבנה בשיטה זו מה שהביא למותם של 23 בני אדם ופציעת 380 נוספים.

מאז, המהנדס שהגה את השיטה נשפט לארבע שנים בכלא, ומשרד הפנים הוציא הנחיות ברורות לטיפול בכ-1,400 מבנים החשודים כמבני פל-קל.

בית ירוק, כחול-לבן

אחרי הזוית הישראלית השלילית הגיע הזמן לזוית החיובית - בית שיוצר יותר אנרגיה מאשר הוא צורך.

המבנה יהיה מורכב מחומרים שונים וממוחזרים, חלונות המותאמים להכנסת אור ואוויר באקלים הישראלי, ובעזרת פתרונות טכנולוגיים כגון שימוש בתאים פוטו-וולטאים אף ייצר אנרגיה.

הבית יתפקד כמשק עצמאי לכל דבר, ויוכל בעזרת גינה קטנה במרכז המתחם, לספק לעצמו את צרכי המזון.

עיצוב הפנים מוסיף ליעילות, והבית משתלב עם הסביבה החיצונית על ידי שימוש בחומרים זהים הקיימים בחצר.

פתרונות אחסון מתוחכמות מנצלות את זווית הבניה הלא שגרתיות וחוסכות מקום בבית. כל אלמנט בבית הוא רב תכליתי, דלפק המטבח הופך לפינת האוכל והכוננית ספרים חבויה בתוך הרהיט.

בנוסף המבנה בנוי באופן מודולרי שמאפשר הרחבה עתידית אם המשפחה מתרחבת. כמו כן נעשה שימוש בהשבת מים אפורים לחסכון במים.

משלחת סטודנטים ישראלית ממספר מוסדות אקדמיים הציגה את הפרויקט בהצלחה מרובה בתחרות `הסולאר דקתלון` האחרונה בסין, וקטפו את המקום הרביעי מתוך עשרים נבחרות משתתפות.