בית-המשפט קבע: שיפוצים וגם שימור

פסיקה תקדימית של בית-משפט השלום בתל-אביב, קובעת כי עירייה יכולה לכפות על בעל נכס לשפץ את חזיתו, גם אם מדובר בנכס המיועד לשימור. כך מדווח כתב mynet רועי צאיג.

שימור או שיפוץ?

הפסיקה ניתנה בתשובה לעתירה של בעל נכס המיועד לשימור בתל-אביב, בניין ישן ברחוב ביאליק 13.

הנ"ל פנה לבית המשפט וטען שעיריית תל-אביב יפו לא יכולה לחייב אותו לבצע שיפוצים, מכיוון שמדובר במבנה שמיועד לשימור.

לכאורה, החוק העירוני מקל בהשוואה לחוק השימור – הוא לא דורש שחזור אלא רק החזרה של הנכס "למצב חזותי ראוי".

אבל הפרשנות המשפטית הנראית מתחייבת, היא שהשיפוץ של בניין שמיועד לשימור אינו יכול להזיק לו ולכן חייב לכלול שחזור של החזית המקורית.

בני משפחת אליאשווילי, בעלי הנכס, טענו כי קיימת סתירה בין הוראות חוק התכנון והבנייה לבין חוק העזר של העירייה (שמירת הסדר והניקיון), ומכיוון שהבניין מיועד לשימור לא ניתן להורות לשפצו.

העירייה טענה, באמצעות עורכת דינה, כי היא אינה דורשת את שימור הבניין אלא רק שיפוץ שלו, ואין סתירה בין דרישה זו לבין העובדה שבמקרה גם מדובר בבניין שחלות עליו גם הוראות השימור.

פרקטית, מדובר בהתחכמות – אם העירייה דורשת שיפוץ והוראות השימור מחייבות שמירה על התכנון המקורי של החזית, אז התוצאה המתחייבת היא שחזית הבניין תעבור שחזור ולא שיפוץ רגיל. 

השופטת אירית מני גור קבעה, בין השאר, בהחלטתה: "המחוקק גילה כוונתו כי על שני החוקים לדור בכפיפה אחת.

סעיף 14 בחוק השימור מאפשר לוועדת השימור לדרוש עבודה שעה שנשקפת סכנה של ממש לנכס.

חוק העזר בא על מנת לאפשר את הדרישה להחזיר את הנכס למצב חזותי ראוי וסביר ואיננו סותר את הוראות חוק השימור, הבאות להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו".

בעלי נכסים סרבני שיפוצים

יצויין כי החובות המוטלות בדרך-כלל על בעלים של נכסים המיועדים לשימור בישראל הן מצומצמות ומקלות מאד בהשוואה למדינות אחרות.

השימור הוא חיצוני בעיקרו, ואחרי הליך בירוקרטי פשוט יחסית בעל הנכס יכולים בדרך-כלל לעשות ככל העולה על רוחם בחללים הפנימיים – בתנאי שחזית הבניין שומרת על הסגנון המקורי.

מבני הבאוהאוס בלב תל-אביב זכו בשנים האחרונות למעמד של "אתר מורשת" מארגון אונסק"ו העולמי, שאף סיפק מענק כספי כדי לתמוך בעבודות השימור.

פרקטית, עיריית תל-אביב מוצאת עצמה לא פעם מול בעלי נכסים שלא ששים לשפץ ובטח שלא לשמר, ועושים הכל כדי להימנע מכך.

חלק מבעלי הנכסים, הסביר לנו בעל מקצוע שמעורה בפרטים, מעדיפים להגיע למצב שבו הבניין יתפורר וייועד להריסה, כי הם מצפים להכנסות גדולות יותר מבניית מגדל על הקרקע.

עד לאחרונה עיריית תל-אביב לא עשתה הרבה כדי לשנות את המצב, אך כנראה שגם זה הולך ומשתנה.